רש"י על משלי י״ד:א׳

1 חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ. חָכְמוֹת נָקוּד פַּתָּח, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא הַחֲכָמוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים בּוֹנוֹת אֶת בָּתֵּיהֶם – שֶׁמִּתְקַיְּמוֹת עַל יְדֵיהֶן; כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק ׳חֵלֶק׳ סנהדרין קט:-קי.:

2 וְאִוֶּלֶת. וְאִשָּׁה שׁוֹטָה:

3 בְּיָדֶיהָ תֶּהֶרְסֶנּוּ. תַּהֲרֹס בֵּיתָהּ; זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח במדבר טז:א: